היום הזכיר לי גדי ויטנר ידידי שהבטחתי מזמן לכתוב כמה המלצות למסעדות בפריז ולמעט פוסט על מסעדה אחת לא ממש קיימתי. אז ככה, קשה לרכז את כל מה שיש לפריז להציע בפוסט אחד, ובכל זאת צריך… בכל פעם שאני מגיע לעיר חדשה אותה השאלה רודפת אותי, לאן הולכים המקומיים לאכול? נראה שאלה המסעדות הטובות ביותר, אבל לא קל לאתר אותן. לכן חשבתי שהפעם אביא כאן את הבחירות הפחות מוכרות, מסעדות קטנות וטובות שכמעט ורק הפריזאים מכירים ופוקדים, אלה הן המסעדות בהן אכלתי כשגרתי בפריז ואליהן אני חוזר בכל ביקור מחדש, שמח לגלות שהכל נשאר במקומו, חלק בלתי נפרד מ"פריז שלי" שהשארתי שם. אז בין אם אתם מבקרים בפריז בפעם הראשונה או נוסעים בפעם המי יודע כמה הנה ארבע המלצות למקומות שכונתיים מלאים בטעם:
יפנית – אין ביקור בפריז שאני לא מבקר במסעדה הזו לפחות פעם אחת לארוחת ערב (התפריט רחב יותר מבצהריים), זו מסעדה יפנית קטנה ולא יקרה, שמגישה בעיקר מרקים ומנות אורז. זו מסעדה צפופה, עם המון אווירה ואוכל מעולה, כשקר בחוץ ואתם עייפים מיום של הסתובבויות, זה המקום בשבילכם. גיליתי אותו במקרה, לפני קצת יותר מ12 שנה, באחד מערבי החורף, הסתובבתי עם ידידי אבנר. אבנר הוא אופטיקאי והוא שאחראי על אוסף המשקפיים שלי מזה קרוב לשני עשורים (החנות שלו אם אתם מחפשים משקפיים נמצאת ברובע השישי, ב 128, rue du cherche midi ליתר דיוק, תגידו לו שאני הפניתי אתכם ותקבלו יחס VIP). אבנר הציע שנלך למסעדת "היגומה" (קטסטרופה) שכה אהב. למזלנו, היא הייתה מלאה ונאלצנו לתור אחר מסעדות באיזור, היה קר ותחיל לרדת גשם, נכנסנו למסעדה הראשונה שמצאנו והתאהבנו בה. מאותו היום היא הפכה למקום המפגש האהוב עלינו ועל חברינו, ביקרנו בה עשרות רבות של פעמים וניסינו את כל פרטי התפריט.
השירות כאן קצר ולא תמיד לבבי, אל תילחצו המלצרים כאן יפנים ברובם ואני מניח שחוסר הנחמדות שלהם הוא תוצאה של שילוב של תרבות, חוסר הבנת השפה וסביבה. מה מזמינים? כמו היפנים שפוקדים את המקום גם אני אוהב להזמין הרבה מנות למרכז השולחן: תתחילו עם אדממה לנשנוש, מנה אחת של tofu frit (אגדאשי טופו, הטוב ביותר שיצא לי לאכול – מאסט) ומנת טמפורה של עוף (poulet a la japonaise), אם אתם רעבים קחו גם גיוזה, ומנה של טמפורה של פטה דגים (tempura de pate de poisson) מנה יחודית שקשה למצוא במקומות אחרים מחוץ ליפן.
למנה עיקרית, וכאן חשוב להסביר למלצר שאתם מעוניינם לקבל אותה אחרי המנות הראשונות אחרת היא יכולה להגיע לפניהן… אני לוקח תמיד מרק איטריות אודון עם בקר (niku udon) – הוא פשוט מ ע ו ל ה! אם אתם שניים והזמנתם הרבה מנות ראשונות, אפשר להסתפק במנה אחת ולבקש קערה ריקה לחלוקה. אם עוד יש לכם מקום נסו גם את ה curry rice, קארי יפני של ירקות עם אורז – אני לא מבטיח שכולם יאהבו, אבל אני תמיד שמח לאכול אותה… אתם כמובן מוזמנים לנסות מנות מרק אחרות אבל לגבי שאר מנות האורז במסעדה (דנבורי) אני ממליץ להיזהר, הן מגיעות כשהן מעורבבות עם ביצה נאה ולא כולם אוהבים את זה. אתם מוזמנים להגיש לעצמכם תה מהמיחם שבכניסה לאורך כל הארוחה. עוד נקודת אור היא שלא צריך להזמין למסעדה הזאת מקום, היא פתוחה שבעה ימים בשבוע ואמנם תמיד יש תור בחוץ אבל הוא מתקדם יפה. חשוב מאד – לא להתפתות וללכת לאחת המסעדות האחרות שברחוב, הן אמנם נראות דומות ומזמינות אבל אם לא מכירים אפשר ליפול ובגדול, ראו הוזהרתם. 15-20 יורו לסועד.
75002 Naniwa-Ya 11, rue Sainte Anne
בשר – את ההמלצה למסעדה הזאת, קיבלתי מכריסטוף מישאלק (נגיע אליו בהמשך) בביקור האחרון שלי בפריז, התחשק לי לנסות משהו חדש וידעתי שהוא יידע למליץ על משהו טוב. וכך באחד הרחובות הקטנים שמאחורי שער הניצחון גיליתי את הפנינה הזו. מסעדת בשר קטנטונת מלאת קסם, עם בשר מעולה. השקיעו במסעדה הזאת לא מעט מחשבה על העיצוב והאווירה וזה מאד מוסיף, המלצרים מסתובבים עם סינרי עור וסכין ומשדרים אווירת לחץ בסגנון דקסטר – מקסים. זה מזכיר לי שפעם לפני הרבה שנים, חובבי הבשר הופנו כמעט באופן אוטומטי למסעדת "ל'אנטריקוט" שבפורט מאיו, היום זה נראה לי מיותר, סטייק דק פרוס עם רוטב נחמד שמוגש עם צ'יפס בפעמיים (זה האמת גימיק נחמד) – עזבו את ל'אנטריקוט ובואו לכאן.
אטלייה ויואנדה שייכת לשף המכוכב אכראם, ומסעדתו בת שני הכוכבים נמצאת ממש ממול. כאן אבל, לא מדובר במטבח מתחכם ולמעט מנת ההמבורגר שלהם (מומלצת מאד) היא מגישה בעיקר נתחים איכותיים צלויים עם מספר תוספות תפוחי אדמה. אם אתם אוהבים בשר, זה המקום בשבילכם. בערב ב-35 יורו לסועד תוכלו לקבל מנה ראשונה, בחירה ממספר סוגי הבשר שבתפריט, וקינוח פשוט, תוכלו גם לבחור מבין הנתחים המיוחדים של היום בתוספת מחיר.
חובה להזמין מקום מראש. atelier Vivanda 18, rue lauriston 75016 tel: 01.40.67.10.00 . יש גם סניף חדש ברובע השישי, www.ateliervivanda.com
איטלקית – להגיע עד פריז ולאכול איטלקי? בהחלט כן. המסעדה הזו היא ללא ספק המסעדה האיטלקית האהובה עלי בעולם, אכלתי בה עשרות פעמים ובכל פעם אני נהנה כאילו היתה זו הפעם הראשונה. השירות זריז ואפקטיבי אם כי ענייני. אל תצפו לקבל חיוך מהמלצרים, תשחקו אותה קשים להשגה, אל תתמסרו בקלות, זו הדרך היחידה לקבל מהם איזה יחס חם וגם זה לא בטוח. בכל מקרה האוכל מעולה! גם כאן אני מרשה לעצמי להזמין עבורכם, לא תתאכזבו: למנות ראשונות, קחו למרכז השולחן שלוש מנות ראשונות, pain sardi ואריאציה על ברוסקטה מבצק דקיק מטוגן בשמן עמוק, בורטה עם עגבניות וחסה (בדרך כלל כתוב על הלוח) – נאדיה קומנצ'י !! וסלט סבידה (salde se seiche), אם מסיבה כלשהי חסר אחד הפריטים, אל תתנו לזה לקלקל לכם, תרגישו חופשי להזמין מנה ראשונה אחרת – אני מרשה. אחר כך למנה עיקרית אם עוד נשאר קחו ravioles sardes ברוטב עגבניות, רביולי ממולאים בתפוחי אדמה שמוגשים או עם רוטב עגבניות או עם מרווה, אוכל מנחם מבוצע כמו שצריך. אם נגמר כל יתר מנות הפסטה מעולות, אני לוקח תמיד פנה ארביאטה (הטוב שתאכלו אי פעם), אבל באמת שאתם לא חייבים. לצדה קחו גם פיצה ביאנקה או פיצה אחרת, הן פשוט מעולות. הקינוחים לא יוצאי דופן אגב, אם עוד יש לכם מקום תחלקו אחד. גם כאן אין צורך להזמין, זו יכולה להוות בחירה מעולה לשבת בערב אם נותרתם בלי הזמנות. סגור בראשון ואולי גם בשני (לא סגור על זה), אם אתם לא רוצים לחכות הרבה בחוץ בואו מוקדם סביב 19:00-19:30. amici miei 44, Rue Saint-Sabin, 75011
אי אפשר לבקר בפריז מבלי לקפוץ למקום החדש של הקונדיטור כריסטוף מישלאק, אני אמנם משוחד, אבל בעיני הוא מספר אחד! הוא סטאר בכל מובן של המילה, אישיות כריזמטית עם כשרון נדיר לקונדיטוריה וליצירה באופן כללי – הוא השמש שמחממת בשנים האחרונות את הפטיסרי הצרפתי (טוב, השתפכתי, אבל אני עומד מאחרי כל מילה). לפני קצת יותר משנה הוא פתח את ה"Michalak Masterclass" שלו, בית ספר קטן לחובבי קונדיטוריה שלצידו חנות קטנה. הכל פה מיוחד, החל מהשעורים בני ה-3 שעות שמתקיימים שם מדי ים, אם אתם בעניין, אל תחשבו פעמיים! וכמובן הקונדיטוריה. כל יום מגישים בה 6 מנות שונות. "פנטסטיק", עוגת-קונספט פרי יצירתו של מישלאק שמזכירה במראה החיצוני שלה טארט ומתחלפת על בסיס יומי. היא מוכנה מדי יום מחומרי גלם עונתיים, ללא הקפאות וללא הכנות מראש. לצד הפנטנסטיק עוד 5 קינוחים בכוסות משתנים גם הם על בסיס יומי. אתם פשוט חייבים לעצור שם לטעימה.
המאסטרקלאס ממוקם באיזור איך לומר, פחות יוקרתי של פריז, אפשר לעבור שם אחרי טיול במונטמרטר או ללכת במיוחד, זה איזור עם הרבה מהגרים שהופך בשנים האחרונות יותר ויותר טרנדי. לא בכל יום אתם אצל כריסטוף, תטעמו מכל מה שאתם יכולים… www.michalakmasterclass.com 60, rue du Faubourg Poissonnière – 75010 Pari
זהו, השעה כבר מאוחרת… הגוף שלי מאותת לי להפסיק. אם אתם נוסעים ומבקרים באחד המקומות, אשמח אם תכתבו לי איך היה ואם אתם לא נוסעים ובכל זאת שרדתם עד כאן, תודה 🙂 האמת, שהכתיבה העלתה בי רגשות נוסטלגים עזים, אני חייב לטוס לפריז!